דרשות, שיעורים, ודברי תורה מרב ברוך וינטרוב ובית הכנסת מבשר ציון

האם מותר למדוד את ירושלים?
ומדוע גער השם בשטן המשטין על יהושע, אוד מוצל מאש?

סיפור: הנזיר והשיער היפה
חידה: למה לא מסתכלים בידיים של הכהנים בזמן ברכת כהנים?

מנהג אכילת חלב במהלך חג השבועות הוא מנהג עתיק מאד, ויתכן שיש לו שורשים כבר בתקופת המקרא, כפי שנרמז באופן בו הצמידה התורה את איסור בשר בחלב עם מצות הביכורים, המתחילה בחג השבועות.
את הנימוקים אותם ראינו חילקנו לשלש קבוצות עיקריות:
1. טעמי כשרות – מפרשים אלו סוברים שאכילת החלב בשבועות קשורה לרצון להקפיד על הכשרות, הן של משה רבינו כתינוק יונק והן של ישראל בזמן מתן תורה, כאשר התברר להם שכליהם ויינם אסורים. ההקפדה היתירה על הכשרות באה לידי ביטוי דווקא בחג מתן תורה, כיוון שכבני אדם – בניגוד למלאכים - אנו נדרשים לטהר את הגוף שלנו על מנת שנוכל להעפיל לגבהים רוחניים.
2. חלב ותורה – קבוצה שניה של מפרשים הדגישה את הקשר בין החלב עצמו לבין התורה. זאת או בשל המתיקות של החלב (והדבש) הדומה לתורה, או דווקא בשל הפשטות של החלב הדומה לצניעות הנדרשת מלומד התורה, או כיון שלימוד התורה, בדומה ליניקת החלב, בא תמיד כחלק מקשר בין – אישי, גדול ורחב יותר מהתכנים הנקודתיים שמועברים.
3. חלב ולידה – לבסוף ראינו הצעות שחיברו את אכילת החלב, הראויה לתינוקות, עם הלידה. ישנה לידה הקורה בטבע בזמן חג השבועות, כאשר ניתן להתחיל לקצור את התבואה החדשה, וישנה לידה הקורה בנו, בני האדם, כאשר אנו מסיימים את ספירת העומר ויוצאים – ביחד עם התורה – לדרך חדשה.

מה היה במרכז המחנה בעת המסע במדבר?
ומה נמצא במרכזה של ארץ ישראל, ולמה?

סיכום
מדוע התורה לא מזכירה באופן מפורש את ירושלים, אלא רק מתייחסת אליה ברמז, כאל 'המקום אשר יבחר השם'?
למדנו שלשה כיוונים לתשובה:
1. הרמב"ם מסביר שאם ירושלים היתה מוזכרת בפירוש בתורה, היו הגויים מנסים בכל כחם למנוע את כיבושה על ידי עם ישראל, או אולי אפילו מנסים להשמיד ולהשחית את הר הבית.
הרב עמיטל מרחיב הסברים אלו, ואומר שירושלים והר הבית הם חלק מהותי מהזהות היהודית; לכן אנחנו מוצאים את הגויים נלחמים כל כך על ירושלים, ולכן גם אנחנו צריכים למסור את עצמנו על עיר הקודש והמקדש.
2. תשובה אחרת המוזכרת על ידי הרמב"ם היא שהקב"ה לא רצה שהשבטים השונים יריבו על נחלת ירושלים. לכן הקב"ה נמנע מלציין בפירוש מהו המקום שבו יבחר, עד שנתמנה לעם ישראל מלך שיכל להקדיש את ירושלים בלא שיווצר קרע מסוכן בעם.
נימוק זה מתבסס גם על ההלכה שירושלים לא נתחלקה לשבטים, ולכן בעלי בתים שם לא יכולים לדרוש כסף על השכרת בתים לעולי רגלים. הרב ליכטנשטיין הרחיב נימוק זה, והסביר שירושלים תוכל למלא את תפקידה רק כאשר כל שבט יביא אליה את מלוא כוחותיו, ללא שאחד מהם מאפיל על חברו.
3. לבסוף ראינו את מדרש ספרי, שממנו נשמע – כפי שמבאר הרב יצחק לוי – שהקב"ה לא גילה את סודה של ירושלים, כיוון שהוא רצה שבני האדם יהיו שותפים בבחירה. הצורך במעשה אנושי כדי להביא להשכנת השכינה בירושלים עולה גם לגבי בחירתה בימי דוד, אך גם לגבי בחירתה בימינו אנו, "כי ירושלים אמנם תבנה – כשיכספו לה בני ישראל תכלית הכוסף, עד שיחוננו אבניה ועפרה".

האם הבית השני הוא האחרון?
ואיך קשורה חנוכה לנביא חגי, שחי מאות שנים לפני מרד החשמונאים?

On the life and torah of the famous "Shach" (Siftei Cohen) and his intricate relationship with Rabbi David HaLevi Segal, author of the "Taz" (Turei Zahav)

סיפור: ונתתי גשמיכם בעיתם - לתת, ולתת בסבר פנים יפות
חידה: למה אסור להמיר קרבן מרע לטוב?