דרשות, שיעורים, ודברי תורה מרב ברוך וינטרוב ובית הכנסת מבשר ציון

וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא: וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ: וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה: וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ: וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת: וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ: וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל: וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם: ס וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ: וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע: הוּא בָא עַד לֶחִי וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו: וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ: וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ: וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי: וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים: וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה: פ 

How did one man, emerging from the most terrible of times, become the architect who rebuilt the entire world of Torah in America? In this fascinating lesson, we will dive deep into the complex figure of Rabbi Aharon Kotler. We will uncover the impossible dilemma of spiritual leadership in the face of the horrors of the Holocaust, the sense of mission to save the world of Torah from destruction, and the vision to resurrect it with just 13 students in the heart of materialistic America. This is a journey into a story of faith, tragedy, and revival, offering inspiration and profound insights for life. We will discuss the world of Lithuanian yeshivas, the Rescue Committee, and the broader context of Jewish thought and the leadership of the greats of Israel in the 20th century. Did you find value and inspiration in the lesson? We’d be delighted if you subscribe to the channel, share your thoughts in the comments, and tell us what insight you took from Rabbi Kotler’s story.

מה קורה כשראש העיר מחליט לגבות מיסים על ביטחון, ותלמידי החכמים מסרבים לשלם? בסוגיה סוערת ועדכנית להפליא, אנחנו צוללים אל אחת המחלוקות הכי מרתקות בתלמוד. נפגוש את רבי יהודה נשיאה, שניסה להטיל מס על בניית חומה להגנת העיר, ונשמע את הטיעונים המהפכניים של שניים מגדולי האמוראים: ריש לקיש טען בתוקף: "רבנן לא צריכי נטירותא" – תלמידי חכמים לא צריכים הגנה! הם מוגנים בזכות מעשיהם הטובים. גישה אינדיבידואליסטית קיצונית או תובנה עמוקה על כוחה של צדקות? רבי יוחנן הגיב בגישה קהילתית יותר: "אני החומה!" – לימוד התורה שלהם הוא עצמו מערכת הביטחון האמיתית של העיר. איך חינוך יכול להחליף גדרות ותקציבי ענק? נמשיך ונעבור לבבל, שם רב נחמן בר יצחק מתעמת עם ראש הגולה על מס גולגולת, וטוען שתלמידי חכמים הם "מעמד אחר" – הם נוודים של תורה שהשלטון האזרחי לא יכול לשלוט בהם. ונסיים בסיפור המטלטל על רבי יהודה הנשיא ורבי יונתן בן עמרם, ששאל: האם מותר לתלמיד חכם ליהנות מכבוד התורה כדי לקבל קצת אוכל? הצטרפו אלינו למסע היסטורי שמדבר ישירות אל הסוגיות הבוערות של ימינו: יחסי דת ומדינה, חלוקת נטל, גיוס, מיסוי, והתפקיד של עולם התורה בחברה. #גמרא #בבא בתרא #מיסים #ביטחון #חלוקת_נטל #יהדות #פודקסט #לימוד_בבלי #אקטואליה

שמשון - צעיר שהלך שבי אחר עיניו או שליח אלוקי עם תוכנית סדורה? ומה אם גם הבחירות הכי אישיות שלנו הן חלק מסיפור גדול בהרבה? בואו למסע מרתק אל עומק סיפורו של שמשון, שם נחשוף את הדילמה הקורעת בין שליחותו הא-לוהית לתשוקותיו האישיות. יחד ננסה לפענח את המסרים הנסתרים בחידת האריה והדבש, ונפיק תובנות והשראה על האופן שבו גם מתוך החולשה והנפילה, יכולה לצמוח ישועה גדולה – "מעז יצא מתוק". אהבתם את השיעור? הירשמו לערוץ כדי לא לפספס את השיעור הבא, וכתבו לנו בתגובות מהי התובנה החזקה ביותר שלקחתם מהסיפור של שמשון.

Is it possible to uphold the sanctity of Halakha (Jewish Law) while simultaneously embracing those who have abandoned it? The story of one rabbinic decisor, who faced the challenges of modernity and a collapsing community, will compel you to re-examine the boundaries of faith, compassion, and tradition. In this fascinating lecture, we embark on a journey into the thought of Rabbi Yosef Messas (of blessed memory), delving deep into the dilemmas that tore an entire community apart—from debates over butchers who desecrated the Sabbath to pressing questions about electricity and medicine. Through his story, we will uncover surprising insights into spiritual leadership and mission, drawing inspiration from a faith powerful enough to see the person behind the deed. What are your thoughts on Rabbi Messas's approach? Share with us in the comments, subscribe to the channel, and join us for more journeys in the footsteps of our nation's great leaders.

כמה שווה הבית שלכם, וכמה שווה הקהילה שלכם? דילמה עתיקה מהגמרא חושפת את המתח הנצחי בין הביטחון האישי שלנו לאחריות הקהילתית. בואו למסע מרתק אל לב הדילמות הגדולות של החיים המשותפים. נצלול יחד לסוגיות מהגמרא שרלוונטיות יותר מתמיד, ונגלה תובנות מפתיעות על צדק, ביטחון, והאיזון העדין בין צרכי הפרט לטובת הכלל – שיעור המעניק השראה וכלים להתמודדות עם אתגרי היומיום. השיעור עוסק בסוגיות מתוך מסכת בבא בתרא ובוחן מחלוקות עתיקות על בניית חומת עיר, גביית מיסים וצדק חברתי. זהו שיעור גמרא המשלב מחשבה יהודית עם מבט אקטואלי, ומציע נקודת מבט תורנית על שאלות של כלכלה, קהילה וערבות הדדית. אהבתם את הכיוון? נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות. הירשמו לערוץ כדי לא לפספס את השיעור הבא ולהמשיך לצמוח יחד.

מי הגיבור האמיתי בסיפור לידתו של שמשון? התשובה תפתיע אתכם. בתקופה של ייאוש לאומי, הכוכבת האמיתית היא דווקא אמו האלמונית של שמשון, ולא בעלה הספקן, מנוח. כאשר מלאך אלוהים מבשר לה על הולדת הבן שיושיע את ישראל, היא עושה דבר מדהים: כשהיא מספרת למנוח, היא משמיטה את הפרט החשוב ביותר – ייעודו של בנם כמושיע! מדוע היא שומרת לעצמה סוד כה גדול? נצלול אל מאחורי הקלעים של הדרמה המשפחתית ונראה איך מנוח מנסה "לעקוף" את אשתו, ואיך אלוהים, בהומור שמימי, שולח את המלאך שוב... דווקא אליה. זהו סיפור על עוצמה נשית, על הפער בין אמונה לייאוש, ועל הסיבה האמיתית לכך שישראל הייתה זקוקה לגיבור-על בודד. וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה: פ וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה: וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן: וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא: כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים: וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי: וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ: פ וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל ה' וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד: וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל הָאִשָּׁה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ אֵין עִמָּהּ: וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאִישָׁהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי: וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אָנִי: וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ: וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר: מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר: וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים: וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ אִם תַּעְצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַה' תַּעֲלֶנָּה כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא: וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' מִי שְׁמֶךָ כִּי יָבֹא דבריך דְבָרְךָ וְכִבַּדְנוּךָ: וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי: ס וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַה' וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים: וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה: וְלֹא יָסַף עוֹד מַלְאַךְ ה' לְהֵרָאֹה אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ אָז יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא: וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ: וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ לוּ חָפֵץ ה' לַהֲמִיתֵנוּ לֹא לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת: וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ ה': וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל: פ

מה מותר לכפות על שותפים בחצר, בבניין ובעיר—ומי מחליט? השיעור צולל מהמשנה “כופים אותו לבנות בית שער” אל שאלות חמות: כוחו של רוב מול זכויות מיעוט, תוקף “מנהג המדינה”, ותפקיד מומחים בקביעת צורך ביטחוני. רשב״ג מזהיר: “לא כל החצרות ראויות לבית שער” — קריטריון אובייקטיבי שיבלום כפייה אוטומטית. דרך דוגמאות עדכניות—לובי, תאורה, מעלית עם מזגן, שומר, חומת ביטחון, פסלים עירוניים וחוק חינוך חובה—נבחנים מודלים של חברה: אורגני, אינדיבידואלי ושותפות חלקית. מי משלם (ארנונה? אגרת שמירה?) ולפי מה—הנאה, שימוש או מס פרוגרסיבי? ומה עם מי שאין לו נכס או צורך? הגמרא עושה “ג’ודו” - היפוך - רעיוני: האם ניתן לקבל ביטחון שמגן בלי לנעול דלתות בפני עניים ואורחים—פתיחה מכבדת, שומר, התאמה תרבותית. שיעור חד, נגיש ומעשי על קו הגבול בין טובת הכלל לחירות הפרט, ועל איך בונים קהילה מוגנת—אבל לא סדום.

גלו את הסודות מאחורי חלוקת הפרקים בתנ"ך לעומת המסורת היהודית! השיעור צולל לפרק י"ב בספר שופטים, חושף את הפער בין החלוקה הנוצרית לפרשיות המסורתיות, ומתמקד ב"שופטים הקטנים" כמו אבצן מבית לחם. האם בית לחם של אבצן היא בגליל או ביהודה? מדוע חז"ל מזהים אותו עם בועז? נדון באסטרטגיות נישואין ככלי פוליטי, במגמת ההליכה צפונה בספר, ובשבר הרוחני לקראת שלטון הפלשתים. הצטרפו לשיחה מרתקת על פשט, מדרש, וחשיבות הצדקה והמשפט בתקופת השופטים. האזינו עכשיו כדי לגלות עוד!

אמר רב שמואל בר יצחק הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו אמר ליה רבי אבא כמאן כבית שמאי אמר ליה אלא כמאן איכא דאמרי אמר רבי אבא דאמר לך מני אמר ליה בית שמאי היא ולא תזוז מינה מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ממאי דבית שמאי ובית הלל בסוכה קטנה פליגי דלמא בסוכה גדולה פליגי וכגון דיתיב אפומא דמטללתא ושולחנו בתוך הבית דבית שמאי סברי גזרינן שמא ימשך אחר שולחנו ובית הלל סברי לא גזרינן ודיקא נמי דקתני מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ואם איתא מחזקת ואינה מחזקת מיבעי ליה ובסוכה קטנה לא פליגי והתניא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו כשרה רבי אומר עד שיהא בה ארבע אמות על ארבע אמות ותניא אידך רבי אומר כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה וחכמים אומרים אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו כשרה ואילו שולחנו לא קתני קשיין אהדדי אלא לאו שמע מינה הא בית שמאי הא בית הלל אמר מר זוטרא מתניתין נמי דיקא מדקתני בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ואם איתא בית שמאי אומרים לא יצא ובית הלל אומרים יצא מיבעי ליה ואלא קשיא מי שהיה לעולם בתרתי פליגי פליגי בסוכה קטנה ופליגי בסוכה גדולה וחסורי מיחסרא והכי קתני מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי אומרים לא יצא ובית הלל אומרים יצא ושאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו בלבד בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין: מאן תנא להא דתנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו מעורכי המלחמה ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו לימא רבי היא ולא רבנן אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה דדירת עראי היא אבל לגבי בית דדירת קבע הוא אפילו רבנן מודו דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות דיירי ביה אינשי ואי לא לא דיירי ביה אינשי: