דרשות, שיעורים, ודברי תורה מרב ברוך וינטרוב ובית הכנסת מבשר ציון

נעיין בפסוקים מדברים כ:
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם: וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה: וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ: וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם: ס
ובפסקו של הרמב"ם:
מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו, שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה, ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה, וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו, ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו, והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם, וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך.

האם הטבילה קודם הכניסה לעזרה מחוייבת דווקא כאשר הכניסה היא לצורך עבודה?
ובכלל - האם מדובר בטבילת טהרה או קדושה?
השיעור לעילוי נשמת ר' משה בן אהרן כהן זצ"ל, אביהם של חברינו היקרים אברהם ושלום
[באמצע השיעור הושמעה אזעקה והשיעור הופסק; בחסדי השם הצלחנו לסיים אותו מאוחר יותר. יש לדלג מאיזור הדקה ה22 ועד איזור הדקה ה44]

אין דרך לרפא פצע בלי לפתוח אותו - ואין דרך לחזור בתשובה בלי מבט ישיר וכן על בעיות ופגמים, בעם ובשלטון, וזה מה שהושע עושה בפרק הזה. מה אנחנו יכולים ללמוד מכך?

In this shiur we will summarize some of the important practical halachot every garden-owner would want to know before Shemittah year.

איך מתקנים חטאים הכתובים בעט ברזל?
רשמים מביקורי הניחומים אצל אבלי מירון

כיצד עלינו להבין את התחרות על הזכיה בתרומת המזבח - האם מדובר בפתרון פרקטי או באמירה ערכית? והאם בבית המקדש השלישי נחזור להשתמש בו?
ואיך התחרות העתיקה מימי המקדש הגיעה לככב בתשובות חכמי פולין ופראג יותר מאלף חמש מאות שנים לאחר החורבן?

מה היתה ביקורתו של הושע על המנהיגות של עם ישראל?
האם היתה מלחמת אזרחים בין ישראל ליהודה?
וכיצד יכולה התורה לההפך חס וחלילה מסם החיים לסם המוות?

Why was the Shemitta enacted by Ezra and Nehchemia even that most of the Jewish people did not return to their land? and what parallels can we draw to our own situation?

שיעור לרגל היארצייט של הרמ"א בל"ג בעומר - כיצד היה הרמ"א באישיותו ומעשיו תיקון למעשי תלמידיו הראשונים של רבי עקיבא?

האם הכהן הגדול הטיב רק את שני הנרות האחרונים או גם את החמישה הראשונים? ומה זו בכלל הטבת הנרות?
ואיך כל זה קשור לתעלומה הגדולה על מהות שבעת ימי הפרישה של הכהן הגדול?
התשובות בפנים...