דרשות, שיעורים, ודברי תורה מרב ברוך וינטרוב ובית הכנסת מבשר ציון

"וירק אברהם את חניכיו"

‏

האם חופשה של כמה שעות בבית (אפטר) מחלישה או מחזקת?
עם כוכבים אורחים!

על הנרצחים והנופלים הי"ד

א. סוכה כט ע"א
אמר רבא מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא.
תוספות: מנא דמיכלא - קערות לאחר שאכלו בהן צריך להוציאם מן הסוכה משום מיאוס כך פירש בקונטרס וי"מ כגון קדירות ואגני דלישא וטעמא דכעין תדורו בעינן והני אין רגילין להיות בבית דירה אלא בית יש להם לבדם וכן פירש בה"ג כגון קדרי ושפודי ובי טוי ובי תפי.
ריטב"א: כענין תשבו כעין תדורו, וזו סברת הרי"ף ז"ל שכתב לענין פסול סוכה ביום טוב האחרון דפסיל לה במאני דמיכלא דמעייל לגוה, משמע דבתוך החג מעכבין בידו מלהניחם שם, ויש שפירשו מאני משתייא מצוה ליתנם בסוכה אבל מאני מיכלא אינו חייב להניחם בסוכה שאין דרך להניחם בבית שהוא אוכל, אף על פי כן אם רצה להניח שם הרשות בידו.
ב. רמב"ם סוכה ו,ה
כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים", כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה, וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות בסוכה, אבל כלי אכילה כגון קדרות וקערות חוץ לסוכה.
מגיד משנה: פירש"י מאני מיכלא כגון קדרות ושפודין שלא בזמן אכילה שאין בהם צורך של כלום חוץ לסוכה משום כבוד סוכה דמאוס הוא עכ"ל:
ג. בן איש חי האזינו, ט
והסוכה היא צילא דמהימנותא זכר לענני כבוד, לכן לא ינהוג בה שחוק וקלות ראש, גם לא יכניס קדרות וקערות גדולות של תבשיל שדרכם להניחם בבית התבשיל
ד. ראשית חכמה שער הקדושה יד
ראוי לכל יראי חטא, שלא יתחילו לדבר זה עם זה בבית הכנסת בעסקיהם, אפילו שלא בשעת התפילה כדי שינהגו במורא בבית הכנסת, ואם ידברו עמהם מי שלא נהג בהם, ישיבו להם בקוצר. וכן היה מנהג מורי ע"ה שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות אלא בדברי תורה, כי מצות סוכה קדושתה גדולה, והעד שעצי הסוכה חלק עליהם קדושה ואסורים כל ז' כמו שאמרו רבותינו ז"ל
ה. דרכי משה תרלט,א
כתב מהר"י ווייל הרוצה לשחוק בקוביאות וכדומה ישחוק בסוכה וכן כתב מהרי"ל הרוצה לדבר שמועות עם חביריו ילך לסוכה כללא דמילתא לעולם ידמה עליו סוכתו כאילו היא ביתו:
ו. סוכה יא ע"ב
כי בסכות הושבתי את בני ישראל - ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם.
ז. סוכה ט ע"א
רבי יהודה בן בתירה אומר: כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים לה', מה חג לה' - אף סוכה לה'.
ח. רשב"א ביצה ל ע"ב
קשיא לי הא דקי"ל דסוכת גנב"ך וסוכת רקב"ש דכשירה למה חילא עליה קדושה כל ז'... והיא לא נעשית לשם קדושת סוכה. ואפשר דסוכת גנב"ך ורקב"ש כסוכה דעלמא הן.
ט. פסיקתא דרב כהנא
א"ר אלעזר בר מריום למה עושים אנו סוכה אחר יום הכיפורים, לומר לך שכן את מוצא בראש השנה יושב הקדוש ברוך הוא בדין על באי העולם וביום הכיפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא דינם של ישראל לגלות, ועל ידי כן הן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה והקב"ה מעלה עליהם כאילו גלו לבבל
י. יערות דבש דרוש ו
והנה יעצה לנו התורה בסוכות שהוא סוף ימי תשובה לקבל על עצמנו גלות ולהיות כל העולם נחשב בעינינו כתוהו וכצל ולכך אמרו צא מדירת קבע ושב בדירת עראי להורות כי גרים אנחנו עלי ארץ מבלי קבע וימינו כצל שבין לילה היה ובין לילה אבד רוח נושב ואיננו ומה יתרון לו לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש וכל ימיו תהיה עינו למעלה לשוכן שמימה כאמרם שיש לעשות סכך בענין שהכוכבים נראים מתוכו בהירים ויהיה לבו לשמים ואולי יחוס הקב"ה.
יא. פרי מגדים או"ח משבצות ח
המרדכי [רמז תשמ] שכתב דאי אפשר להנצל חייב, היינו שהצער בא מסוכה, כלומר יושב בחמה, ופרעושים או צינה וגשמים, ואין לו בית לילך ולהנצל מזה, וישב ברחוב ובשדה, בזה חייב בסוכה אף על גב דמצטער, מכל מקום קצת הוא מחמת סוכה, וזוכר נפלאות ה' וכעין גלות צא מקבע לעראי.
יב. סוכות או אהלים במדבר?
שמות לג,ח: וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה:
במדבר יא,י: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע:
במדבר טז,כו: וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם:
דברים א, מה-מו: וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם: וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם:
יג. סוכות ממש או ענני כבוד – הרב יעקב מדן
אך האמנם נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא בציור גורלם של בני ישראל במדבר? לדעתנו אין הכרח. אפשר שבשנה הראשונה ובתחילת השנה השנייה אכן היו ישראל תחת ההשגחה המרוממת והמפנקת של ענני הכבוד. אולם אחרי חטא המרגלים וגזרת "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם" (במדבר יד, כט), אפשר שנסתלקה מעליהם השכינה, נעלמו ענני הכבוד והם נותרו חשופים בסוכות פשוטות שבנו להם למגן מפני אויב, חיות ורוחות המדבר, עד שנת הארבעים – כאשר שבו ענני הכבוד בזכותו של אהרן.
טו. סוכה כו ע"א
שומרי גנות ופרדסים - פטורין בין ביום ובין בלילה, - וליעבדי סוכה התם וליתבו! - אביי אמר: תשבו כעין תדורו. רבא אמר: פרצה קוראה לגנב. מאי בינייהו? - איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי.
ריטב"א: ומאי דדרשינן בכל דוכתא תשבו כעין תדורו לאו מלישנא דתשבו נפקא לן דאדרבה מדלא כתיב תדורו וכתיב תשבו משמע איפכא, אלא שאנו למדין כן מכונת המצוה שאמרה תורה בסוכות תשבו שבעת ימים כלומר כמו שהייתם יושבים בבתיכם
טז. ספר הרוקח סימן ריט
יש מפרשים כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתוב וארון וישראל ויהודה יושבים בסכות כי בשדה היה מסכך עליהן עד שכבשו רבת בני עמון כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען זהו כי בסכות הושבתי את בני ישראל כשצרים את האומות.